אל רכס הגראן סאסו (gran sasso) - רומא -> הרים -> נאפולי

הקדמה

הטיול הוא ברכס הגראן-סאסו (Gran Sasso) שממזרח לרומא. האזור לא מאוד מוכר לתיירות חוץ, ומסתובבים בו בעיקר איטלקים. עם זאת, ההרים נהדרים והנוף נפלא, והוא יכול לשמש כפתרון טוב למי שרוצה לשלב טיול בהרים וביקור בערי איטליה.

כאמור, הטיול אותו אני עשיתי היה בעיקר סביב הויה פרטות. הקדמה על נושא הויה פרטות ניתן למצוא בסיפור דרך אחר שכתבתי, אותו ניתן למצוא תחת פרק הקישורים. אין להיכנס למסלול ויה פרטה ללא הידע והציוד הנדרש! אתם יכולים לבנות את הטיול כראות עיניכם, האזור מרושת בשבילים רבים.

במפות הטופוגרפיות, מסלולים המסומנים בקו אדום מקווקו הם נוחים להליכה. אלו המסומנים בנקודות אדומות קשים יותר, ומצריכים לעיתים מעבר קטעים קצרים בעזרת שרשראות. אלו ללא צבע, לעיתים לא קיימים בכלל (ואני אומר זאת מנסיון מר), ועדיף לא לבנות עליהם אם לא ידוע לכם בוודאות שהם אכן קיימים.

כמה הערות לגבי התחבורה הציבורית באיטליה:
ראשית, היא טובה. יש אוטובוסים גם לכפרים הקטנים ביותר. איטליה מחולקת למחוזות שונים, ולכל מחוז (כך אני מבין) יש חברת תחבורה שונה. כמו כן, ישנם אוטובוסים ארציים, כמו הפליקס-באס. החדשות הרעות הן, שלא הצלחתי למצוא אתר או אפליקציה שמתכללת את כל המידע, גוגל מפס ומוביט איטליה לוקות בחסר. בלקווילה לדוגמה מוביט הציע לנו אוטובוס מסויים, אך התברר לבסוף בדוכן המידע כי הוא יוצא רק ארבע שעות מאוחר יותר. החדשות הטובות הן, שהאיטלקים מאוד שמחים לעזור, גם אם הם לא יודעים אנגלית, וזה פתר לנו את התהיות בנושא.

מרומא לאוסטלו קאמפו אימפרטורה (ostello campo imperatore)

אנו עולים בבוקר על flix bus מרומא, מתחנת טיבורטינה (tiburtina) לעיר לקווילה (l`aquila). האוטובוס מוריד אותנו בתחנה בה עוצרים כל מיני קווים ארוכי-טווח באמצע לקווילה בשם: Fermata Bus S.S.17 Amiternum, Strada Statale 17, l`aquila. אם השם הזה מסובך לכם מידי, המקום נקרא בפי העם (ובפי חברת האוטובוסים כאן) "הוטל אמיטרנום" (hotel amiternum). המלון כבר לא קיים בשם הזה, אבל התחנה נשארה. האוטובוס עלה 25 יורו לאדם, אבל המחיר משתנה בהתאם לביקוש; ניתן היה לקנות גם במחיר זול יותר בשעות אחרות. הנסיעה לוקחת 1:20 בלי פקקים, בדרך מהממת. התחנה בה האוטובוס מוריד אותנו קצת מבאסת, כי המרחק בין התחנה הזו לבין התחנה ממנה יוצא האוטובוס הבא לכיוון הרכבל (התחנה המרכזית של לקווילה) הוא גדול, ואנחנו לא מצליחים למצוא אוטובוס ציבורי. לכן אנחנו תופסים מונית שלוקחת אותנו לתחנה המרכזית. ישנה תחנת מוניות ממש מול התחנה בה ירדנו, ומונית עולה 10 יורו.

בדיעבד אני מבין שלא הצלחנו למצוא תחבורה ציבורית רגילה מרומא ללקווילה, בעיקר כי לא ידענו איפה לחפש. בדרך חזור נתקלנו בחברת תחבורה בשם TUA, לה יש אוטובוסים מרומא ללקווילה במחיר זול יותר. האוטובוסים של החברה הזו גם מגיעים לתחנה המרכזית בלקווילה. קישור לאתר שלהם בפרק הקישורים. בדיעבד, נראה שגם ביום ראשון היה אוטובוס מהתחנה בה הפליקס-באס הוריד אותנו, וגם מרומא, אבל לא ידענו איפה למצוא את המידע הזה.

אנו מגיעים לתחנה המרכזית, וצריך להגיד - המקום קצת עצוב. די ריק, ובגלל שיום ראשון הכל סגור, ומאוד קשה להבין מה קורה. מעט אנשים מחכים שם, וכך אנחנו יודעים שלא התבלבלנו במקום. התחנה בנויה מטרמינל עליון בו יש מקום לשבת וחנות קטנה (שסגורה ביום ראשון), וכן כמה מפלסים של חניה. כדי למצוא את התחנה בגוגל מפס רשמו: Terminal Bus - Collemaggio, Viale Giacomo Caldora, l`aquila.
אנו פוגשים בתחנה את מקסימיליאן, רומאי נחמד שגם נוסע לרכבל ולהר אליו מועדות פנינו. הוא מספר לנו שהייתה בלקווילה רעידת אדמה לפני כמה שנים (ב2009) והעיר עוד לא התאוששה ממנה. בחור נוסף מאשר כי התחבורה הציבורית פה "פאקט אפ". אנו מזדהים עם התחושות, שכן המקום נראה נטוש למדי. בד"כ האוטובוס יוצא מהמסופים שלמטה, אבל ביום שהגענו הוא דווקא יצא מהמרחב למעלה. הקו שחשבנו שייקח אותנו - 6S - לא יוצא בימי ראשון ב10:00 כמו שכתוב באתר, ובמקומו יש קו אחר, M6F. תחנה היעד שלנו נקראת Fonte Cerreto, אבל בפי המקומיים, וגם בפי התחב"צ, היא נקראת פוינביה (Funivia). הקו מגיע לבסוף ב11:00, ולוקח לו כ45 דק' להגיע לפוניביה. הקו הוא טרנזיט עם עשרה מקומות ישיבה ועוד כמה בעמידה. כשאנחנו מגיעים לפוניביה, למרות שזו התחנה האחרונה, האוטובוס לא עוצר ואנחנו מגלים רגע מאוחר מידי שלא ביקשנו ממנו לעצור, ולכן אנחנו עדיין נוסעים. הנהג כמובן לא טרח לשאול אם אנחנו וששת הנוסעים האחרים של האוטובוס רוצים לרדת בתחנה, ומשלא צלצלנו הוא הניח שאנחנו רוצים פשוט לחזור ללקווילה. רוטנים אנחנו יורדים תחנה אחר כך ועולים עלייה מעצבנת בשמש. בקיצור: תהיו על זה, ותבקשו מהנהג לעצור ברגע שתגיעו לFonte Cerreto.

את המידע (הלא מאוד מועיל) על התחב"צ לא מצאנו בגוגל מפס או מוביט, היה ניתן למצוא אותו רק באתר התחב"צ של החברה המקומית של לקווילה, שמצורף בקישורים למטה (AMA). האתר באיטלקית, צריך לעבוד קצת עם גוגל טרנזלייט.
התחנה בה צריך לרדת נקראת באתר כך: Fonte Cerreto Funivia CTGS partenze bus.
בקיצור - זה אפשרי, אבל צריך להגיע ללקווילה ולהתקדם משם. רוב המידע לא מופיע או לא עדכני. בתמונות אני מצרף את לוח הזמנים של הקו ביום ראשון, כפי שהוא מוצג בתחנה (מעודכן ל16.7.23). אם אתם נוסעים ביום שאינו יום ראשון - יש דוכן המספק מידע אמין על האוטובוסים בתחנה המרכזית עצמה.

לאחר שאנו מגיעים לפונטה-סרטו היא פונייבה אנו שמים פעמינו לעבר הרכבל. כרטיס לכיוון אחד עולה 9 יורו. הוא פועל בין 7:30 ל19:00 וכל חצי שעה יוצא קרון. הוא פתוח בכל יום ולא רק בסופי שבוע.

משם אנחנו מגיעים לעת צהרים להוסטל אוסטלו קאמפו אימפרטורה (ostello campo Imperatore). ניתן ליצור איתם קשר דרך המייל (האתר תחת הפרק "קישורים", האתר גם באנגלית), הם מבקשים העברה בנקאית על סך חצי מהסכום כדי לאשר את ההזמנה (העברת זה"ב, IBAN). אנחנו הזמנו ביוני ולא הייתה בעיה של מקום, וגם כשהגענו היו עוד חדרים ריקים. יום אחר כך כבר כל החדרים היו מלאים. יש כביש שמגיע להוסטל, ועל כן אין בו מחסור, עקב כך שאפשר להביא אספקה במשאית/רכבל ולא במסוק.

ההוסטל ממש נחמד. יש שירותים ומים זורמים, וויפי, ומסעדה נחמדה. נראה שהאיטלקים לא שמעו על צמחונות, והאפשרויות שלא כוללות נקניקים או בצקים מוגבלות מעט. השירותים והמקלחת משותפים (כמו בכל בקתה בהרים, רק שפה המקלחת אכן עובדת, ויש אפילו מים חמים), ותצטרכו להביא את המגבת בעצמכם (או להוסיף 5 יורו עבור מגבת). לינה לזוג עלתה לנו 70 יורו ללילה, וכוללת ארוחת בוקר.

טיול מעגלי קשה: מאוסטלו קאמפו, שתי ויה פרטות וחזרה לאוסטלו קאמפו

אזהרה: היום המוצג כאן די קשה. סיימתי אותו מותש למדי. על כן, אני ממש ממליץ לפצל אותו לשניים או לשלב חלקים ממנו עם חלקים אחרים במסלול. מידעים על הויה פרטות ניתן למצוא באתר המצורף בפרק הקישורים; שימו לב שהשם של הויה פרטה השנייה משתנה כשמשנים את שפת האתר לאנגלית.

קטע 1: הליכה מההוסטל אל ויה פרטה בריציו (via ferrata brizio)

אני מתחיל את ההליכה ב7:30 בבוקר, אחרי הפוך וקרואסון בהוסטל. ההליכה עד לאוכף מתקדמת מהר, בעלייה מתונה. האוכף הוא נקודת פיצול לשבילים רבים באזור ועוד נשוב אליו. לאחר האוכף ישנה עלייה ארוכה יותר, עד לפיצול עם הויה פרטה.

קטע 2: ויה פרטה בריציו (via ferrata brizio)

הויה פרטה לא מאוד מסובכת, אבל כן דורשת כח ידיים בכמה מקומות. בכל החלקים הטכניים תקעו די הרבה ברזל בהר, ככה שהמעבר לא מאוד קשה. יש שני סולמות במסלול, וחצייה של אזור קטן ומושלג. אוסיף בהערת סוגריים, כי כמעט אין לי ניסיון עם שלג, ואני לא כ"כ יודע איך הוא מתנהג, לכן הוא מפחיד אותי הרבה יותר מסלע. בסוף המסלול מתפצלת ויה פרטה נוספת לכיוון צפון מערב, שעולה על הר הקורנו פיקולו (Corno Piccolo), שנקראת ויה פרטה דנסי אט גראן סאסו (via ferrata Danesi at Gran Sasso). נראה לי שויה פרטה בריציו פשוטה יותר אם מגיעים מכיוון רפיוג'י קרלו פרנצ'טי ועושים אותה בעלייה, הפוך ממה שאני עשיתי. בדירוג גרמני/אוסטרי הייתי מדרג את הויה פרטה הזאת B+. אני מחליט לפנות עם השביל שפונה מזרחה (ימינה) לכיוון הרפיוג' ולא להמשיך לויה פרטה דנסי אט גראן סאסו.

קטע 3: הליכה לרפיוג'ו קרלו פרנצ'טי (Rifugio Carlo Franchetti)

עלייה קצרה מביאה אותי לאוכף נוסף. השביל אמנם לא מסומן טוב מאוד, אבל סה"כ ברור לאן יש ללכת. מהאוכף כבר אפשר לראות את הרפיוג'י ותוך עשר דקות אני כבר שם. לרפיוג'י אני מגיע בשעה 10:15. הצוות שם נחמד מאוד, ואני קונה כריך (המטבח שמבשל אוכל חם נפתח רק מאוחר יותר). זה רפיוג'י על אמת, עם אחלה אווירה ומיקום יפיפה (קישור לאתר בפרק הקישורים). למען האמת - היה אפשר לסיים שם את היום, אבל יש לי רק יום אחד לטיול מהסוג הזה ולכן אני ממשיך לויה פרטה נוספת.

קטע 4: ויה פרטה ריקי אל קורנו גרנדה (via ferrata Rici al Corno Grande)

הויה פרטה הזו מסובכת וטכנית הרבה יותר מהקודמת. היא גם ארוכה יותר, ועוברת הרבה יותר מטר-גובה (מ"ג). לאחר כמאה מ"ג נחשף הנוף שממזרח להר - נוף יפה בהרבה ממערבו של ההר, כי הוא דרמטי יותר. הויה פרטה מטפסת על סלעים, לא תמיד אפשר להחזיק בכבל וצריך ממש לטפס עם הידיים, לדעת להעביר את מרכז המסה מרגל לרגל ולאחוז שלוש נקודות ביציבות כדי להקליפ את הטבעות של הסט ויה פרטה. כיף גדול. כשמסתיים הכבל העלייה ממשיכה בשביל רגיל - עד שנחשף שוב כבל. זהו הפיצול, בין הפנייה ימינה (מערבה), חזרה לכיוון ההוסטל או שמאלה (דרומה) וטיפוס על הפסגה הצפון מזרחית של הקורנו גרנדה. אני מחליט לפנות ימינה, מתוך תקווה כי השביל שמסומן במפה המצורפת לסיפור דרך (בצבע אדום) אכן קיים. קיר סלע עצום מבהיר לי כי אין כל שביל כזה. את הויה פרטה הייתי מדרג כ-D. אני מחליט שאני כבר די מותש, ושהגיע הזמן לחזור. אני חוזר בנתיב המסומן במפה, ומחליט שאין לי כח לעלות לפסגת הקורנו גרנדה (2912 מ'). משם הליכה של בערך שעתיים מחזירה אותי בחזרה להוסטל, כאשר קטע קצר (מסומן במפה) מחייב מעבר בקטע תלול בו יש שרשראות בהן אפשר להחזיק (מעין מיני ויה פרטה, שלא באמת מצריכה ציוד).

אני מגיע די מותש להוסטל בשעה 15:00, לאחר טיול של 7:30 שעות (כולל מנוחות). לאורך כל הדרך הייתה לי קליטה (כרטיס סים גרמני). בהוסטל יש בירה, נוף, ואני נשאר לישון כאן - אז מה יש להתלונן?

טיול מעגלי רגוע: מאוסטלו קאמפו לרפיוג'ו אברוצי וחזרה

מסלול היום הזה מסומן בירוק במפה. עשינו אותו יחד, אשתי ההריונית האלופה (חודש שישי!) ואנכי, ועל כן טיילנו ביום הזה בנחת.
יש שלוש אפשרויות לעלות לרפיוג'ו אברוצי (Rifugio Abruzzi).או ממזרח (דרך האוכף מאתמול) או ממערב בשביל מתון או ישר למעלה, בשביל שמתפתל כמו שביל הנחש. באופן כללי אני פחות ממליץ על עליות שעולות "דוך", ויותר על המתונות. על כן אנחנו מחליטים לעלות ממערב וההחלטה מתגלה כטובה. השביל בנוי היטב, ולמעט שתי "דבשות" עליהן צריך לטפס אנחנו מגיעים בכיף ובנחת לרפיוג'י. כן, גם אשתי, על אף ההריון, וזה כוחו של שביל שבנוי טוב. עוצרים ברפיוג'י לקפה ומאפה, המקום נחמד מאוד, ואחר מכן אנו מחליטים לחזור דרך האוכף. אנו מוותרים על ירידה ב"שביל הנחש", על אף שרוב האיטלקים עולים ויורדים משם, לטובת הברכיים שלנו. גם ממזרח הירידה נוחה מאוד, ועד השעה 14:00 אנחנו כבר חוזרים להוסטל.

מאוסטלו קאמפו לנאפולי

עצובים על כך שאנו עוזבים את ההרים הנעימים אנו קמים בבוקר, קפוצ'ינו וקרואסון ואנו עולים על קרון הרכבל של השעה 8:00. אין תשלום למעלה על ההר בשעת בוקר מוקדמת זו, ועל כן אנו משלמים למטה על כרטיס - שהפעם עולה משום מה 6.5 יורו לראש ולא 9. מיד כשיוצאים מהרכבל בצד שמאל יש מדרגות, ואם יורדים אותן מגיעים מייד לתחנת האוטובוס, שנמצאת בצד ימין.

על התחנה ישנו מידע שמבשר לנו שהמידע שמצאנו באינטרנט אכן נכון - האוטובוס אמור להגיע ב9:00. הוא אכן מגיע בשעה האמורה, ומחזיר אותנו ללקווילה לתחנה המרכזית. המקום עדיין אינו שוקק חיים, אבל בהחלט פעיל יותר משזכרנו אותו. דוכן המידע פועל, ולמרות שהפקידה לא מדברת אנגלית היא עוזרת לנו בחפץ לב ומסבירה שהמידע שקיבלנו במוביט שגוי. מהו המידע הנכון? בשביל זה צריך לפתוח קלסר גדול, בו כל קו מודפס ומתוייק בתקייה נפרדת ובו מופיעים הזמנים הנכונים. תוך רגע מגיע המידע, ומסתבר שכדי להגיע לתחנה של הפליקס-באס (אותה תחנה בה ירדנו ביום ראשון) עלינו לקחת קו אחר. הידד למוביט האנושית! אנו יוצאים לחפש את הקו, והיא, בפרץ נדיבות איטלקי אופייני, יוצאת איתנו ולוקחת אותנו יד ביד עד הקו. הם אדירים האיטלקים האלו! הקו עולה לנו 1.25 יורו והוא מביא אותנו לתחנת "הוטל אמיטרנום" (hotel amiternum). חצי שעה שם, וגם הפליקס-באס מגיע בזמן. 35 יורו לראש מקנים לנו מקום של כבוד באוטובוס לנאפולי, שנוסע ישירות, בלי שום עצירה, לעיר החוף המפורסמת. תוך 3:30 שעות אנו מגיעים לנאפולי. שימו לב לא לקחת כרטיס לשדה התעופה של נאפולי אלא לתחנה המרכזית, הנקראת מטרופארק (Metropark). אריווה-דרצ'י!

טיפים

• ברשימת הקישורים הוספתי סיפור דרך נוסף של זוג שטייל כאן באזור. אוסיף הסתייגות, כי אני לא הצלחתי לשחזר את קווי האוטובוס וכו' שהם לקחו, אבל כדאי לקרוא גם אותו.
• השתמשתי באפליקציית מפות בשם mapy.cz. אחלה אפליקציה. מה שבעיקר כיף בה זה שבניגוד למפות של האלפים, בה מוצגים קווי הגובה כל 50 מטר היא מציגה את קווי הגובה במרחק של 10 מטר.
• אל תזמינן סנדוויץ' עם גבינה ברפיוג'ים. אנחנו הזמנו כזה בשני רפיוג'ים שונים, ובשניהם התוצאה הייתה הרת אסון: שתי חתיכות לחם ענקיות בעובי של סוליית נעל עם כמה חתכות גבינה באמצע, בלי איזה ממרח שיקל על הלעיסה או משהו בסגנון. אז למרות המגוון הקולינרי האדיר במדינה הזו, על הספציאליטטה הזאת אפשר לוותר.
• רעיון לרוצים להוזיל בעלויות: אפשר לשכור אוטו ברומא, להצטייד באוכל וכו', ולישון באוהל באזור של ההוסטל. יש כביש שמגיע עד לשם, והחנייה חינם. יכול להיות ששווה לחסוך מראש את כאב הראש ובזבוז הזמן שכרוך בשימוש בתחבורה ציבורית. עם זאת, שימו לב שהכבישים המהירים באיטליה בד"כ עולים כסף. לא חישבתי אם זה באמת יוצא יותר זול - אבל אם החלטתם ללכת על האופציה הזאת, עדכנו אותי בתגובות!

קישורים חיצוניים

• רקע על ויה פרטה
• אתר התחבורה הציבורית בלה-קווילה ובאיזור
• אתר התחבורה הציבורית של TUA
• האתר של אוסטלו קאמפו
• סיפור דרך נוסף מהאזור
• אתר שסוקר את הויה פרטות במרחב ובאיטליה
• האתר של רפיוג'ו קרלו פרנצ'טי
• האתר של רפיוג'ו אברוצי